tag:blogger.com,1999:blog-81943209181944089662011-12-09T12:19:12.322-06:00מקולמוסה של נעמה נגרNaama Nagar נעמה נגרhttp://www.blogger.com/profile/15718705687610110052noreply@blogger.comBlogger201100tag:blogger.com,1999:blog-8194320918194408966.post-90946192776703476092011-12-04T17:18:00.001-06:002011-12-04T17:28:49.375-06:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><div style="background-color: white; font: normal normal normal 14px/normal Arial; text-align: right; word-wrap: break-word;"><span class="Apple-style-span" style="color: #333333; font-family: Arial, sans-serif; line-height: 18px;">בישראל אין די מסורת של ביקורת מחשבה כלכלית ציבורית, וזה ניכר. במחלקות לכלכלה מלמדים רק שיטה כלכלית אחת, החדשות כמעט אף פעם לא עוסקות בכלכלה מחוץ להקשר הצרכני וודאי שלא ממגוון דעות, ואין בנמצא מספיק פרסומים נגישים ופופולריים – מקוריים או מתורגמים – שעניינם כלכלה פוליטית או סוציולוגיה כלכלית (השוו, לדוגמה, לתחומים כמו פילוסופיה, מגדר, ביקורת ספרות ועוד). על רקע המדבר התיאורטי הזה, נאלצים עוברי אורח המבקשים לגבש לעצמם חזון ללקט מן המעט שנגיש; בדרך כלל, </span><a href="http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aaasvu" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 18px;"><span class="Apple-style-span" style="color: #3354e3;">הם </span></a><br><a href="http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aaasvu" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 18px;"><span class="Apple-style-span" style="color: #3354e3;">ימצאו את פרופ&#39; ירון זליכה</span>.</a><br><br></div><div style="text-align: right;"><div style="background-color: white; color: #333333; font-family: Arial, sans-serif; font-size: 14px; line-height: 18px; padding-bottom: 1em; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 0px;">לאור זאת, לא מפתיע לראות שהחזון המתגבש של מספר קבוצות פעולה כיום נראה דומה (עד זהה) לחזון של זליכה לכלכלת ישראל: כלכלת שוק חופשית נטולה מריכוזיות, דגש על מספר מקומות העבודה ולא על איכותם, ונטרול כוחם של הפוליטיקאים (המושחתים והלא-מבינים) לטובת שלטון החוק של הביורוקרטים. ניתן לראות זאת, למשל, בטיוטת <a href="https://skydrive.live.com/?cid=258bc1cd35b154f4&amp;id=258BC1CD35B154F4%21107" style="color: #3354e3; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 0px;">מסמך חזון מדינת הרווחה לישראל</a> שפירסמה השבוע קבוצת הפייסבוק ר&#39; זה רווחה לישראל. המסמך מעיד בסך הכל על מאמץ פורה, אך לא נטול סתירות – כמה מהן מסוכנות ממש.<br></div></div></div><a href="http://naamana.blogspot.com/2011/12/blog-post.html#more">קראו עוד כאן:</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/8194320918194408966-9094619277670347609?l=naamana.blogspot.com' alt='' /></div>Naama Nagar נעמה נגרhttp://www.blogger.com/profile/15718705687610110052noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8194320918194408966.post-18347211070485583932011-09-06T22:25:00.000-05:002011-09-06T22:29:55.802-05:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><span class="Apple-style-span" style="background-color: white; font-family: Arial; font-size: 11px;"></span><br><div style="font: normal normal normal 14px/normal Arial; text-align: right; word-wrap: break-word;"><span class="Apple-style-span" style="background-color: white; color: #333333; font-family: Arial, sans-serif; font-size: 16px; font-weight: bold; line-height: 18px;">תשלום מסים והסתפקות בדמוקרטיה פורמליסטית הופכת את האזרחות שלנו לצרכנית. על מנת לבסס אותה על השתתפות, עלינו להמשיך את מחאת קיץ 2011 לתוך מוסדות שימשיכו לתבוע את המרחב הציבורי לטובת ההתארגנות האזרחית</span></div><div style="font: normal normal normal 14px/normal Arial; text-align: right; word-wrap: break-word;"><span class="Apple-style-span" style="background-color: white; color: #333333; font-family: Arial, sans-serif; font-size: 16px; font-weight: bold; line-height: 18px;"><br></span></div><div style="font: normal normal normal 14px/normal Arial; text-align: right; word-wrap: break-word;">ב<a href="http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=826730,">נאום שלה בצעדת המיליון</a> טוענת דפני ליף שבקיץ הזה הפסקנו להיות &quot;צרכנים&quot; והתחלנו להיות &quot;אזרחים&quot;. במאמר הזה אתייחס לנקודה זו בהרחבה, גם משום שהנושא ראוי לדיון מעמיק וגם משום שהדרך לבסס אזרחות השתתפותית, להבדיל מאזרחות צרכנית, עדיין ארוכה. ארוכה וקשה, כי גם הרבה אנשים המתיימרים, לכאורה, לעודד אזרחות השתתפותית מעודדים בפועל המשגה של אזרחות כצרכנות. <a href="http://www.shituf.gov.il/content/579:">הנה לדוגמה,</a> דברים שפורסמו באתר &quot;שיתוף הציבור&quot;(!) ב-9 באוגוסט תחת הכותרת &quot;הנחות יסוד לתחילת המאה ה-21&quot;: &quot;בחברה המודרנית, האזרחים הם הלקוחות של גופי השלטון&quot;, וזאת במסגרת המלצות לפתרון מצוקת הדיור, הגברת השקיפות, וכיו&quot;ב. הכותב הוא לא אחר מאשר הד&quot;ר גדעון בן-דרור, סגן יו&quot;ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי; ועל זה ניתן רק לומר &quot;מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו&quot; (ישעיהו מט, יז).</div><div style="font: normal normal normal 14px/normal Arial; text-align: right; word-wrap: break-word;"></div></div><a href="http://naamana.blogspot.com/2011/09/blog-post.html#more">קראו עוד כאן:</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/8194320918194408966-1834721107048558393?l=naamana.blogspot.com' alt='' /></div>Naama Nagar נעמה נגרhttp://www.blogger.com/profile/15718705687610110052noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8194320918194408966.post-1184444541114714762011-08-29T02:13:00.001-05:002011-08-29T02:18:25.609-05:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><div class="p1" style="text-align: right;"><span class="s1"><b><span class="Apple-style-span" style="background-color: white; font-family: Arial;"><br></span></b><span class="Apple-style-span" style="background-color: white;">ז</span><span class="Apple-style-span" style="background-color: white; font-family: Arial; font-weight: bold;">ליכה מנכס את המחאה כדי להמציא את עצמו מחדש ולקדם סדר יום ישן. הרטוריקה שלו לא פועלת לטובתה של תנועת המחאה, לא לטובתו של דיון ציבורי מושכל, ולא לטובת האינטרסים שלנו בטווח הארוך. </span></span></div><div class="p1" style="text-align: right;"><span class="s1"><b><br></b></span></div><div class="p1" style="text-align: right;"><span class="s1"><b>י</b></span><span class="s2"><b> </b></span><span class="s1"><b>יר</b></span><span class="s2"><b> </b></span><span class="s1"><b>ירו</b></span><span class="s2"><b> </b></span><span class="s1"><b>ירון</b></span><span class="s2"><b> </b></span><span class="s1"><b>זליכה</b></span></div><div class="p1" style="text-align: right;">בשבועות<span class="s3"> </span>האחרונים<span class="s3"> </span>זה<span class="s3"> </span>הפך<span class="s3"> </span>לבלתי<span class="s3">-</span>אפשרי<span class="s3"> </span>להתחמק<span class="s3"> </span>מצלו<span class="s3"> </span>הגדל<span class="s3"> </span>של<span class="s3"> </span>ירון<span class="s3"> </span>זליכה<span class="s3">. </span>הכת<span class="s3"> </span>הזליכאית<span class="s3"> </span>הולכת<span class="s3"> </span>וצוברת<span class="s3"> </span>מאמינים<span class="s3">. </span>שיאה<span class="s3"> </span>של<span class="s3"> </span>ההערצה<span class="s3"> </span><a href="http://www.atzuma.co.il/zelicha">בעצומה</a><span class="s3"> </span>שעלתה<span class="s3"> </span>לרשת<span class="s3"> </span>ב<span class="s3">-28 </span>באוגוסט<span class="s3"> </span>ואשר<span class="s3"> </span>קוראת<span class="s3"> </span>למנות<span class="s3"> (</span>למשוח)<span class="s3"> </span>את<span class="s3"> </span>זליכה<span class="s3"> </span>למשרת<span class="s3"> </span>שר<span class="s3"> </span>האוצר<span class="s3">. </span>אז<span class="s3"> </span>מה<span class="s3"> </span>יש<span class="s3"> </span>שם<span class="s3">, </span>שמצליח<span class="s3"> </span>לסחוף<span class="s3"> </span>כל<span class="s3"> </span>כך<span class="s3"> </span>הרבה<span class="s3"> </span>אנשים<span class="s3">? </span>מהו<span class="s3"> </span>סוד<span class="s3"> </span>הזליכאיות<span class="s3">? </span>האם<span class="s3"> </span>אלה<span class="s3"> </span>עיקרי<span class="s3"> </span>האמונה<span class="s3">, </span>או<span class="s3"> </span>אישיותו<span class="s3"> </span>של<span class="s3"> </span>הדובר<span class="s3">? </span>איך<span class="s3"> </span>זה<span class="s3"> </span>שהמאזינים<span class="s3"> </span>הופכים<span class="s3"> &quot;</span>שבויים<span class="s3">&quot; </span>כהרף<span class="s3"> </span>עין<span class="s3">, </span>ויותר<span class="s3"> </span>מכך<span class="s3">, </span>גם<span class="s3"> </span>מיד<span class="s3"> </span>נרתמים<span class="s3"> </span>כשליחי<span class="s3"> </span>מצווה<span class="s3"> </span>ויוצאים<span class="s3"> </span>לעשות<span class="s3"> </span>נפשות<span class="s3"> </span>ולהפיץ<span class="s3"> </span>את<span class="s3"> </span>תורתו<span class="s3"> </span>של<span class="s3"> </span>הצדיק<span class="s3">? </span></div><div class="p2" style="text-align: right;"></div></div><a href="http://naamana.blogspot.com/2011/08/blog-post_29.html#more">קראו עוד כאן:</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/8194320918194408966-118444454111471476?l=naamana.blogspot.com' alt='' /></div>Naama Nagar נעמה נגרhttp://www.blogger.com/profile/15718705687610110052noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-8194320918194408966.post-46700824725614372462011-08-20T03:05:00.004-05:002011-08-20T03:13:11.092-05:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><span class="Apple-style-span" style="background-color: white;"></span><br><h2 style="font: normal normal bold 16px/normal Arial; margin-bottom: -13px; text-align: right;"><div class="p3"><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: small;"></span></span><br><h2 style="font: normal normal bold 16px/normal Arial; margin-bottom: -13px; text-align: right;"><div class="p4"><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: small;"><br class="Apple-interchange-newline">ביום שאחרי מערכת הבחירות שזה עתה הסתיימה בוויסקונסין, ועדיין ללא רוב בסנאט, איגודי העובדים נאלצים להמשיך במאבק על הזכות לייצוג קיבוצי, והמאבק עבר כרגע לבית המשפט לחוקה. אבל הם פספסו הזדמנות פז לנצל את קמפיין הבחירות לסנאט (שעליו נשפכו עשרות מליוני דולרים) להסברה ציבורית. כדאי לנו לא להתעורר ביום שאחרי ה”מהפכה” רק כדי לגלות שניכסנו בשמחה את “מעמד הביניים” על חשבוננו, העובדים.</span></span><br></div></h2></div></h2></div><a href="http://naamana.blogspot.com/2011/08/blog-post_20.html#more">קראו עוד כאן:</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/8194320918194408966-4670082472561437246?l=naamana.blogspot.com' alt='' /></div>Naama Nagar נעמה נגרhttp://www.blogger.com/profile/15718705687610110052noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8194320918194408966.post-60465184713117591762011-08-17T10:56:00.001-05:002011-08-17T13:07:06.640-05:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><br><div class="excerpt" style="color: #333333; font-weight: bold; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 0px; text-align: right;">אז איך זה שכל כך קל לנו לבטל את הנשים כ&quot;לא כריזמטיות&quot; ולרוץ לחפש את &quot;המבוגר האחראי&quot;? על מנהיגות ומגדר במחאת האוהלים</div><span class="Apple-style-span" style="background-color: white; font-family: Arial, sans-serif; line-height: 18px;"></span><br><div style="color: #333333; padding-bottom: 1em; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 0px; text-align: right;"><span class="Apple-style-span" style="background-color: white; font-family: Arial, sans-serif; line-height: 18px;">השבוע חל מפנה. את מקומם של נציגי המאבק מהשטח, ובראשם שתי נשים בולטות, תפסו נציגים נבחרים ומומחים גברים. במסיבת עיתונאים היו אלה איציק שמולי, פסח האוספטר וברק סגל שהתעמתו עם ועדת טרכטנברג והוצגו כ&quot;<a href="http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=822283" style="color: #3354e3; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 0px; text-decoration: underline !important;">מנהיגי המחאה</a><a href="http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=822283" style="color: #3354e3; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 0px; text-decoration: underline !important;">&quot;</a>, כשבמקביל התגבשה ועדת המומחים מטעם המוחים – אף היא בעלת רוב גברי מובהק. אני לא מצרה דווקא על התגייסותם של מומחיות ומומחים לסיוע במשא ומתן. אני רוצה להעלות לפני השטח תעיות ובעיות קשות שיש לי עם ההטיה המגדרית שבמסגרתה מוצגים ונתפשים רק גברים ומומחים כ&quot;מבוגרים האחראים&quot; וכ&quot;מנהיגים”.</span></div></div><a href="http://naamana.blogspot.com/2011/08/blog-post_17.html#more">קראו עוד כאן:</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/8194320918194408966-6046518471311759176?l=naamana.blogspot.com' alt='' /></div>Naama Nagar נעמה נגרhttp://www.blogger.com/profile/15718705687610110052noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8194320918194408966.post-63004142059446929492011-08-05T00:11:00.001-05:002011-08-05T00:12:28.327-05:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><b><br></b><br><div class="p1" style="text-align: right;"><b>יש מי שהשוו את מחאת האוהלים להפגנות הצעירים בספרד מבחינת הסיבות לפריצתן, הדור שמוביל אותן וסגנונן. במודע או שלא במודע, יש למחאה בישראל גם הרבה מן המשותף עם המחאות שפשטו מוויסקונסין לרחבי ארה&quot;ב בחורף האחרון. </b>בשני המקרים, מדובר במאבקים של מעמד הביניים במדינה קפיטליסטית משגשגת לכאורה, אשר קץ במחיר שהוא נתבע לשלם בשם ה&#39;צמיחה&#39;, והתחיל לערער על ההסכם החברתי שבבסיס המדיניות הכלכלית.  </div><div class="p1" style="text-align: right;"></div></div><a href="http://naamana.blogspot.com/2011/08/blog-post_05.html#more">קראו עוד כאן:</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/8194320918194408966-6300414205944692949?l=naamana.blogspot.com' alt='' /></div>Naama Nagar נעמה נגרhttp://www.blogger.com/profile/15718705687610110052noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8194320918194408966.post-79140771095887457632011-07-31T20:11:00.001-05:002011-08-01T14:48:38.690-05:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><span class="Apple-style-span" style="-webkit-border-horizontal-spacing: 2px; -webkit-border-vertical-spacing: 2px; color: #333333; font-family: Arial, sans-serif; font-size: 14px; line-height: 18px;"></span><br><div class="excerpt" style="font-size: 16px; font-weight: bold; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 0px; text-align: right;">תורניות גינון, ארוחות משותפות, ישיבות – זה עשוי להישמע היפי מדי, אבל האמת שהחיים בקו-אופ דיור הם אופציה זולה וקהילתית, המציעה אלטרנטיבה למבני הבעלות הקיימים ומחברת בין אנשים שבחיים לא היו מדברים אחד עם השני. פתרון מסוג אחר</div><div style="margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; padding-bottom: 1em; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 0px; text-align: right;">קו-אופ דיור הוא התאגדות של חברי תאגיד הגרים במשותף בבית שהם גם בעליו. זוהי צורת מגורים זולה וחברתית – פתרון מצוין במיוחד לצעירים כמונו שלא יכולים להתמודד עם גובה שכר הדירה הנשכני, וגם למי שמחפשים חברה ותחושת ביתיות, במיוחד בעידן שבו יותר ויותר אנשים חיים לבד במשך תקופות ארוכות, או בכלל. <br></div></div><a href="http://naamana.blogspot.com/2011/08/blog-post_2298.html#more">קראו עוד כאן:</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/8194320918194408966-7914077109588745763?l=naamana.blogspot.com' alt='' /></div>Naama Nagar נעמה נגרhttp://www.blogger.com/profile/15718705687610110052noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8194320918194408966.post-80019885609163935852011-07-31T20:06:00.004-05:002011-08-03T02:58:39.767-05:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><span class="Apple-style-span" style="-webkit-border-horizontal-spacing: 2px; -webkit-border-vertical-spacing: 2px; font-family: Arial, sans-serif; font-size: 14px; line-height: 18px;"></span><br><div class="excerpt" style="color: #333333; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 0px; text-align: center;"><div style="font-size: 16px; font-weight: bold;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small; font-weight: normal;"></span></div><div class="excerpt" style="margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 0px; text-align: right;"><span class="Apple-style-span"><b>המפגינים חזרו בהמוניהם לבניין הממשל בוויסקונסין, מוחים על ישיבות החירום בהן מתקבלות במחטפי חקיקה החלטות המובילות ל&quot;משטר צבאי-כלכלי&quot; ושרים &quot;אנחנו נתגבר&quot;. דיווח מהשטח</b></span></div><div style="margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; padding-bottom: 1em; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 0px; text-align: right;"><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal;"><a href="http://www.haokets.org/2011/02/24/%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%96%D7%91%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%91-%D7%95%D7%90%D7%99%D7%92%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D/" style="color: #3354e3; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 0px; text-decoration: underline !important;">אביב לא רגוע עבר על ויסקונסין</a>. אמנם, מאז העדכונים האחרונים חדלו ההפגנות ההמוניות בכיכר העיר עד היום, אך פעילות רבה רחשה עדיין מעל ומתחת לפני השטח. בנוסף לגרעין קשה של מפגינים שהמשיכו להראות נוכחות באזור הקפיטול, התרכזו שני הצדדים במאמץ לאסוף חתימות כדי לסלק ממשרותיהם נבחרי ציבור. זאת ועוד, הבחירות האחרונות לבית המשפט העליון במדינה לפני חודשיים היו סוערות במיוחד, כשבסופן גבר המועמד השמרן (והמכהן) על המועמדת הדמוקרטית בהפרש קולות זעום במיוחד לאחר דרמה של ספירת קולות שנויה במחלוקת בדקה המאה.</span><br></div></div></div><a href="http://naamana.blogspot.com/2011/08/blog-post_8119.html#more">קראו עוד כאן:</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/8194320918194408966-8001988560916393585?l=naamana.blogspot.com' alt='' /></div>Naama Nagar נעמה נגרhttp://www.blogger.com/profile/15718705687610110052noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8194320918194408966.post-72093076462939281742011-07-31T20:00:00.001-05:002011-08-17T10:58:36.628-05:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><span class="Apple-style-span" style="-webkit-border-horizontal-spacing: 2px; -webkit-border-vertical-spacing: 2px; font-family: Arial, sans-serif; font-size: 14px; line-height: 18px;"></span><br><div class="excerpt" style="color: #333333; font-size: 16px; font-weight: bold; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 0px; text-align: right;">הסנאטורים הדמוקרטים טרם שבו לוויסקונסין וגלי המחאות לא שככו. הפגנות יצירתיות של עשרות אלפים מושכות אליהן ידוענים וזוכות לסיקור, לא תמיד אוהד ומספק. דיווח ממדינת החלב של אמריקה</div><div style="color: #333333; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; padding-bottom: 1em; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 0px; text-align: right;">מאבק השמאל החשוב ביותר בארצות הברית בשנים האחרונות, ואולי אף בעשורים האחרונים (פרט לתנועת ההתנגדות לפלישה לעיראק ולאפגניסטן) ממשיך לצבור תאוצה, כשבינתיים החזית ההפכפכה ביותר היא אולי חזית התקשורת. כשכל צד משקיע כמות אנרגיה רבה בייצוג ומיסגור, הפכה בשבוע החולף סוגיית הדיווח על וויסקונסין לנושא חדשותי בפני עצמו.<br></div></div><a href="http://naamana.blogspot.com/2011/08/blog-post_2897.html#more">קראו עוד כאן:</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/8194320918194408966-7209307646293928174?l=naamana.blogspot.com' alt='' /></div>Naama Nagar נעמה נגרhttp://www.blogger.com/profile/15718705687610110052noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8194320918194408966.post-231255028604828352011-07-31T19:57:00.003-05:002011-08-03T02:57:56.493-05:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><span class="Apple-style-span" style="color: #555555; font-family: Arial, Tahoma, &#39;Century gothic&#39;, sans-serif; font-size: 15px;"></span><br><div style="line-height: 1.5em; margin-bottom: 5px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 5px; padding-bottom: 5px; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 5px; text-align: right;"><b>&quot;מהפכת הצ’דר&quot; שהחלה בוויסקונסין (יצרנית מוצרי החלב הגדולה בארה&quot;ב) מתפשטת במהירות. בשבת האחרונה שבה צעדו למעלה מ-100 אלף איש ואישה ברחובות מדיסון הבירה, התקיימו גם הפגנות מחאה בלא פחות מחמישים מדינות בפדרציה!</b><br><br>ואמנם, כל הפרשנים – ובשבוע האחרון זה כולל גם את התקשורת המיינסטרימית (למשל ה’ניו יורק טיימס’) ולא רק את בטאוני השמאל (כמו ה’דה ניישן’) – בטוחים שמדובר במאבק שיכריע את גורלה של החקיקה התקציבית במדינות רבות, ובסופו של יום גם את עתידה של הכלכלה בארה”ב בשנים הבאות. ויתרה מזאת, הם גם מבינים שהמושל הרפובליקאי, סקוט ווקר, הלך ‘רחוק מדי’ כשניסה לחסל במחי יד את העבודה המאורגנת במגזר הציבורי.</div><div style="line-height: 1.5em; margin-bottom: 5px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 5px; padding-bottom: 5px; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 5px; text-align: right;"><br></div></div><a href="http://naamana.blogspot.com/2011/08/blog-post_7609.html#more">קראו עוד כאן:</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/8194320918194408966-23125502860482835?l=naamana.blogspot.com' alt='' /></div>Naama Nagar נעמה נגרhttp://www.blogger.com/profile/15718705687610110052noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8194320918194408966.post-8563330003763271322011-07-31T19:54:00.001-05:002011-08-01T14:48:38.692-05:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><span class="Apple-style-span" style="-webkit-border-horizontal-spacing: 2px; -webkit-border-vertical-spacing: 2px; font-family: Arial, sans-serif; font-size: 14px; line-height: 18px;"></span><br><div class="excerpt" style="color: #333333; font-size: 16px; font-weight: bold; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 0px; text-align: right;">הנפגעות העיקריות מהתיקון שמציע המושל הרפובליקני סקוט ווקר הן נשים. המחאה הנמשכת בויסקונסין מספקת הזדמנות לבחינת תובנות על המתקפה המגדרית ועל היבטיה הכלכליים, הפוליטיים והסימבוליים</div><div style="color: #333333; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; padding-bottom: 1em; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 0px; text-align: right;">הבטחתי להמשיך ולעדכן מ&quot;מדינת החלב&quot; של אמריקה. <a href="http://www.haokets.org/2011/02/21/%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%9F-%D7%96%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%A8%D7%A7-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%9C/" style="color: #3354e3; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 0px; text-decoration: underline !important;">המאבק שהחל בוויסקונסין</a> מתפשט במהירות למדינות נוספות, למורת ליבם של מושלים רפובליקאים רבים. ביטול משא ומתן קיבוצי כבר עבר קריאה אחת בוועדה פרלמנטרית באוקלהומה, אך באינדיאנה ובאוהיו המאבק עדיין נמשך, וברחבי ארצות הברית מתקיימות הפגנות תמיכה באיגודי העובדים. דעת הקהל נוטה יותר ויותר לטובתנו, והדבר מתבטא בכיסוי התקשורתי (אפילו קצת ב&quot;פוקס&quot;) ובסקרים. מדיסון הפכה בינתיים בירת השמאל המתחדש, וכל המי ומי במחנה המתקדם עולים אלינו לרגל, מג&#39;סי ג&#39;קסון ועד איימי גודמן, מגישת התכנית העצמאית &quot;<a href="http://www.democracynow.org/" style="color: #3354e3; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 0px; text-decoration: underline !important;">דמוקרטיה עכשיו</a>&quot;. בנימה אופטימית זו, ארשה לעצמי להתמקד הפעם בהיבטים המגדריים – הן של החקיקה התקציבית הימנית והן של המחאה כנגדה.<br></div></div><a href="http://naamana.blogspot.com/2011/08/blog-post_2550.html#more">קראו עוד כאן:</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/8194320918194408966-856333000376327132?l=naamana.blogspot.com' alt='' /></div>Naama Nagar נעמה נגרhttp://www.blogger.com/profile/15718705687610110052noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8194320918194408966.post-71959173606316732202011-07-31T19:48:00.002-05:002011-08-03T02:57:08.111-05:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><span class="Apple-style-span" style="color: #555555; font-family: Arial, Tahoma, &#39;Century gothic&#39;, sans-serif; font-size: 15px;"></span><br><div style="line-height: 1.5em; margin-bottom: 5px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 5px; padding-bottom: 5px; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 5px; text-align: right;"><b>ויסקונסין, המוכרת בדרך-כלל בארה”ב כמדינת ‘ראשי גבינה’, היא גם מדינה של איגודים חזקים שבה נוסדה הפדרציה האמריקאית של עובדי מדינה, ראשויות מקומיות ועיריות. האיגוד הזה הוא הגדול ביותר של עובדי ציבור ואחד מאיגודי העובדים הגדולים בכלל בארה&quot;ב. אין פלא אפוא שוויסקונסין מובילה כיום את מאבק הכוחות על עתיד העבודה המאורגנת בארה”ב.</b> זהו מאבק הרה גורל לא פחות מהמהלכים נגד מדיניות הרווחה בתקופת קלינטון או מן הגזרות הניאו-ליברליות בעידן רייגן; מאבק כה גדול עד שהניו-יורק טיימס שאל: האם וויסקונסין היא התוניסיה של המשא ומתן הקיבוצי?<br></div></div><a href="http://naamana.blogspot.com/2011/08/blog-post_01.html#more">קראו עוד כאן:</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/8194320918194408966-7195917360631673220?l=naamana.blogspot.com' alt='' /></div>Naama Nagar נעמה נגרhttp://www.blogger.com/profile/15718705687610110052noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8194320918194408966.post-57691474889353701542011-07-31T19:45:00.002-05:002011-08-03T02:59:46.595-05:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><span class="Apple-style-span" style="-webkit-border-horizontal-spacing: 2px; -webkit-border-vertical-spacing: 2px; font-family: Arial, sans-serif; font-size: 14px; line-height: 18px;"></span><br><div style="color: #333333; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; padding-bottom: 1em; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 0px; text-align: right;"><strong style="margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 0px;"><span class="Apple-style-span" style="-webkit-border-horizontal-spacing: 2px; -webkit-border-vertical-spacing: 2px; font-family: Arial, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 18px;">המושל הרפובליקאי מבקש לבטל את החוזים הקיבוציים של עשרות איגודים מקצועיים ההפגנות מתפשטות והפרלמנטרים הדמוקרטים נמלטו כדי לעכב את ההצבעה. דמוקרטיה אמריקאית בפעולה</span></strong><br><strong style="margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 0px;"><br></strong><br><strong style="margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; padding-right: 0px; padding-top: 0px;">מה קורה: </strong>השבוע החולף ראה את ההפגנות הסוערות ביותר בוויסקונסין, כמו גם במדינות נוספות, מזה שנים. עיני ארצות הברית כולן נשואות לכאן, מכיוון שמדינות רבות צפויות ללכת בעקבות ויסקונסין, והשאלה היא ידו של מי תהיה על העליונה: של המושל והתאגידים או של ציבור העובדים, משרתי הציבור ומעמד הביניים.<br></div></div><a href="http://naamana.blogspot.com/2011/08/blog-post.html#more">קראו עוד כאן:</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/8194320918194408966-5769147488935370154?l=naamana.blogspot.com' alt='' /></div>Naama Nagar נעמה נגרhttp://www.blogger.com/profile/15718705687610110052noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8194320918194408966.post-87209961074580508522007-11-22T07:18:00.002-06:002011-08-03T02:55:53.301-05:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><div style="text-align: right;"><b>שוק התעסוקה עדיין מאופיין בתפקידים מגדריים: נשים וגברים נוטים עדיין לעסוק במשלחי-יד שונים. הדבר משליך גם על הססטוס של בעלי ובנות המקצוע: מקצועות המאוכלסים על ידי נשים, ברובם, סובלים ממעמד נמוך יותר – ולרוב הדבר מתבטא גם בתשלום יותר נמוך, אף שערכה של העבודה אינו פחות משל עבודות אחרות במשק. כך הוא הדבר במובהק במקצוע ההוראה.</b></div></div><a href="http://naamana.blogspot.com/2007/11/blog-post.html#more">קראו עוד כאן:</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/8194320918194408966-8720996107458050852?l=naamana.blogspot.com' alt='' /></div>Naama Nagar נעמה נגרhttp://www.blogger.com/profile/15718705687610110052noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-8194320918194408966.post-31529279109766122062007-06-27T10:00:00.004-05:002011-08-01T15:50:14.259-05:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><div style="text-align: right;"> פרק מתוך דו&quot;ח &quot;נשים בישראל 2006 - בין תיאוריה למציאות&quot; בעריכת טל תמיר, שהשתתפה אתי בכתיבת הפרק. הוצאת שדולת הנשים בישראל.</div><div style="text-align: right;">הפרק השלם כולל גרפים וטבלאות שלא יכולתי לכלול בבלוג, וכן נספח מאת נטלי ברוך. </div><div style="text-align: right;"><br></div><div style="text-align: right;"> מבוא</div><div style="text-align: right;">בעת כתיבת פרק זה התחוור לנו עד כמה רחוקה הדרך עד הטמעתה של חשיבה מגדרית הן במחקר ובלימוד האקדמי והן בתכנון ויישום של מדיניות ציבורית בתחומי הכלכלה והתעסוקה. לימודי &quot;מגדר&quot; התפתחו באופן מסורתי ממדעי הרוח (תרבות, פילוסופיה) ונראה כי שילובם בעשורים האחרונים בלימודי החברה – סוציולוגיה, מדע המדינה, יחסים בינלאומיים ועוד – פסח על המחלקות לכלכלה. &quot;מגדר&quot; ו&quot;מעמד&quot; נתפסים, עדיין, כשתי קטגוריות מחקריות נפרדות. במצב זה יכולתנו לבצע ניתוח נאמן למציאות לוקה בחסר, שכן מגדר הוא, בין השאר, תופעה כלכלית וזהות שמשתמע ממנה מצב כלכלי. בפרק זה נתמקד בהשפעה של המגדר על ההסתברות לחיים בעוני. </div><div style="text-align: right;">אמנם עוני אינו תופעה מגדרית בעיקרה, שכן הסיכויים לחיים בעוני בישראל מושפעים בראש ובראשונה ממידת הדתיות וממוצא אתני, אך הסיכויים מושפעים גם ממאפיינים מגדריים. רוב משקי הבית החד-הוריים מנוהלים על ידי נשים, ושליש מהם שרויים בעוני. מלבד זאת גם אם העוני אינו מגדרי במובהק, הרי המגדר הוא מעמדי ובכל אחת מהאוכלוסיות בישראל סיכוייהן של נשים להימצא בעוני גדולים יותר (לוח 1), והאפשרויות העומדות לפניהן ליציאה ממנו מוגבלות יותר.</div></div><a href="http://naamana.blogspot.com/2007/06/blog-post.html#more">קראו עוד כאן:</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/8194320918194408966-3152927910976612206?l=naamana.blogspot.com' alt='' /></div>Naama Nagar נעמה נגרhttp://www.blogger.com/profile/15718705687610110052noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8194320918194408966.post-5389098231396829232007-03-29T10:59:00.003-05:002011-08-01T14:47:44.923-05:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/8194320918194408966-538909823139682923?l=naamana.blogspot.com' alt='' /></div>Naama Nagar נעמה נגרhttp://www.blogger.com/profile/15718705687610110052noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8194320918194408966.post-50944403660481919392007-03-29T10:58:00.000-05:002011-08-01T14:47:19.335-05:00<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/8194320918194408966-5094440366048191939?l=naamana.blogspot.com' alt='' /></div>Naama Nagar נעמה נגרhttp://www.blogger.com/profile/15718705687610110052noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8194320918194408966.post-45722343473325207412007-03-29T10:57:00.000-05:002011-08-01T14:47:19.336-05:00<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/8194320918194408966-4572234347332520741?l=naamana.blogspot.com' alt='' /></div>Naama Nagar נעמה נגרhttp://www.blogger.com/profile/15718705687610110052noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8194320918194408966.post-31574403975569029162007-03-29T10:56:00.000-05:002011-08-01T14:47:44.923-05:00<a href="http://wbf.org.il/uploaded/Compensation%20to%20women_eng.pdf"></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/8194320918194408966-3157440397556902916?l=naamana.blogspot.com' alt='' /></div>Naama Nagar נעמה נגרhttp://www.blogger.com/profile/15718705687610110052noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8194320918194408966.post-22143982380390091322007-03-29T10:39:00.001-05:002011-08-01T14:45:53.643-05:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><div style="text-align: right;"><strong>להחזיר ל&quot;הפמיניסטית&quot; את התנועה</strong></div><div style="text-align: right;"><br></div><div style="text-align: right;">המאמר עתיד לראות אור באנתולוגיה של פמיניסטיות צעירות בעריכת ד&quot;ר אראלה שדמי</div><div style="text-align: right;"><br></div><div style="text-align: right;">כל הזכויות שמורות</div><div style="text-align: right;"><br></div><div style="text-align: right;"><br></div><div style="text-align: right;"><strong>מבוא</strong></div><div style="text-align: right;">כשאני חושבת על חזון לתנועה הפמיניסטית, השאלה שצריכה להישאל בעיניי היא השאלה שמציגה הרצוג: האם אנחנו מצליחות לשנות את השיטה הפטריארכלית? . כשאני חושבת על הדרך לממש חזון זה, אני חושבת איך להבין, ובעקבות כך לשנות, לא רק נשים בכוח ואת כוחן של של נשים אלא את אופיו המגדרי של הכוח. בכל מה שקשור בהבנה/ניתוח מציאות, הצלחנו (בעיקר באקדמיה) להצביע על אופיו הממוגדר של הכוח. אולם האם זה עזר לנו לצבור כוח ? לשנות את אופן פעולתו של הכוח?</div></div><a href="http://naamana.blogspot.com/2007/03/blog-post_29.html#more">קראו עוד כאן:</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/8194320918194408966-2214398238039009132?l=naamana.blogspot.com' alt='' /></div>Naama Nagar נעמה נגרhttp://www.blogger.com/profile/15718705687610110052noreply@blogger.com0